מערכת החיסון של גופנו היא מנגנון מופלא ומורכב, האמון על הגנה מפני פולשים זרים כמו חיידקים, וירוסים וגורמים מזיקים אחרים. אולם, לעתים מערכת החיסון יכולה להשתבש ולהפנות את נשקה כלפי רקמות ואיברים בריאים בגוף עצמו. זהו המצב במחלות אוטואימוניות – קבוצה של הפרעות כרוניות שבהן הגוף תוקף את עצמו.
שכיחות ומגוון המחלות האוטואימוניות
מחלות אלו מהוות אתגר משמעותי לרפואה המודרנית. הן פוגעות בכ-5% עד 8% מהאוכלוסייה העולמית, ומתבטאות במגוון רחב של תסמינים וסימפטומים שונים. חלק מהמחלות הנפוצות בקבוצה זו כוללות דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית, טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, דלקת כבד אוטואימונית, תירואידיטיס של האשימוטו, סוכרת מסוג 1 ועוד.
גורמים אפשריים להתפתחות מחלות אלו
מנגנון ההיווצרות של מחלות אלו אינו ידוע במלואו, אך הוא ככל הנראה מערב שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. אנשים עם נטייה גנטית מסוימת עשויים להיות בסיכון מוגבר לפתח הפרעות אלו, אך לרוב נדרש גורם סביבתי כלשהו שיגרום להופעת המחלה בפועל. גורמים אפשריים כוללים זיהומים, חשיפה לרעלים או כימיקלים מסוימים, עישון, תזונה, חוסר שינה, מתח נפשי ועוד. בנוסף, נשים נוטות לחלות במחלות מסוג זה בשכיחות גבוהה בהרבה מאשר גברים, אך הסיבות לכך טרם הובהרו במלואן.
תסמיני המחלות האוטואימוניות
התסמינים של מחלות אלו מגוונים ביותר, ותלויים בעיקר באיבר או ברקמה הנתקפים על ידי מערכת החיסון. כך למשל, בדלקת מפרקים שגרונית מערכת החיסון תוקפת את המפרקים, גורמת לכאב, נפיחות וקשיון בתנועה. בזאבת, נוצרים נוגדנים כנגד רקמות שונות בגוף, הגורמים לדלקות במפרקים, בעור, בכליות ובאיברים נוספים. בטרשת נפוצה מערכת החיסון פוגעת במעטפת המיילין של תאי העצב, ובכך מובילה להפרעות נוירולוגיות. באופן כללי, מחלות אוטואימוניות מתאפיינות בדרך כלל בתסמינים כמו עייפות, חולשה, חום, כאבים, שינויים במשקל, בעיות במערכת העיכול ועוד.
פורפורה – תסמין אופייני בחלק מהמחלות האוטואימוניות
אחד מהתסמינים האופייניים לחלק ממחלות אוטואימוניות נקרא פורפורה. מדובר בהופעת פריחה של נקודות אדומות או סגולות על פני העור, הנובעת מדימומים קטנים מתחת לעור. פורפורה נובעת לרוב מהפרעה במערכת הקרישה, והיא יכולה להופיע במגוון מחלות אוטואימוניות כגון זאבת, דלקת כלי דם (וסקוליטיס), תסמונת אנטיפוספוליפיד ומצבים אוטואימוניים אחרים. חשוב לציין שקיימות גם סיבות אחרות לפורפורה מלבד מחלות אוטואימוניות.
אתגר האבחון של מחלות אלו
אבחון מחלות אלו הוא לעתים קרובות אתגר לא פשוט. בשל מגוון התסמינים הרחב והעובדה שחלק מההפרעות נדירות יחסית, לעתים עובר זמן רב עד לאבחון מדויק. נדרשים לרוב שילוב של תסמינים, בדיקות דם לסמנים ביולוגיים (אוטו-נוגדנים), הדמיות רפואיות ולעתים גם ביופסיות על מנת להגיע לאבחנה ברורה. חשוב להדגיש שככל שהאבחון מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להאטת התקדמות המחלה ולשיפור איכות החיים של החולה.
אפשרויות הטיפול במחלות אוטואימוניות
נכון להיום, לרוב המחלות האלה אין מרפא. הטיפולים הקיימים מתמקדים בעיקר בהקלה על התסמינים, בבלימת התקדמות הנזק לאיברי הגוף ובשיפור התפקוד היומיומי של החולים. מגוון הטיפולים כולל תרופות אנטי-דלקתיות, תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון (אימונוסופרסנטים), תרופות המווסתות את פעילות מערכת החיסון (כגון תרופות ביולוגיות), וטיפול תומך כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול תזונתי ותמיכה נפשית. חשוב מאוד שחולים במחלות אוטואימוניות יהיו במעקב רפואי סדיר אצל רופא מומחה ויקבלו את הטיפול והתמיכה הדרושים להם.
ההיבטים הנפשיים והחברתיים במחלות אוטואימוניות
מעבר להיבט הרפואי, מחלות אלו משפיעות משמעותית גם על ההיבטים הנפשיים והחברתיים בחייהם של החולים. התמודדות עם מחלה כרונית מורכבת, שלעתים מלווה בכאב ובירידה בתפקוד, דורשת כוחות נפש ותמיכה סביבתית. חשוב מאוד שהחולים יקבלו ליווי ותמיכה ממקורות שונים, כגון בני משפחה, חברים, אנשי מקצוע ואולי גם קבוצות תמיכה של חולים עם מחלות דומות. במקביל, עולה בהדרגה המודעות לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית החולים הזו, וניתן למצוא כיום מידע נגיש ומקורות סיוע שונים בקהילה.
סיכום
לסיכום, מחלות אלו מהוות אתגר משמעותי ומורכב, המשפיע על חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. חשוב להמשיך ולחקור לעומק את מנגנוני ההיווצרות של הפרעות אלו, על מנת לפתח דרכי אבחון מוקדם, טיפולים יעילים יותר ואולי אף דרכים למניעתן. בינתיים, העלאת המודעות הציבורית למחלות אוטואימוניות, שיפור הנגישות לאבחון ולטיפול איכותיים ומתן טיפול ותמיכה הוליסטיים לחולים – כל אלו יכולים להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים. יש לקוות שהמאמצים המושקעים כיום במחקר ובקידום הטיפול במחלות אוטואימוניות יובילו בעתיד לפריצות דרך שיאפשרו לנצח את האויב הפנימי הזה.
